שלומית רביצקי טור פז

אורח/ת · המכון הישראלי לדמוקרטיה

96
דברי דובר/ת
4,210
סה"כ מילים
6
ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 498 — 2025-12-07 (14 דברי דובר/ת)

אני מגבילה לסעיף המטרה מתוך הנחה שניתן יהיה לדבר בדיון על הסעיפים האחרים גם בהמשך.
דברי דובר/ת #56 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
השאלה כפי שכתבה גם עורכת הדין מירי פרנקל שור לקראת הדיון הקודם לגבי שאלת המנגנונים שנקבעים בחוק היא השאלה האמיתי שנוגעת לסעיף המטרה. האם המנגנונים מצליחים להביא למימושו של סעיף המטרה ולכן השאלות של יעדים, מכסות, סנקציות וכולי הן קשורות לסעיף המטרה. אני אתחיל בסעיף המטרה עצמו ובנוסחים שלו. נקבעו שלוש מטרות. מטרה של צמצום אי-שוויון שאני אתייחס קודם כול אליה. בעינינו צריך לכתוב שמטרתו של פרק היא להביא לגיוס הצעירים החרדים לשירות ביטחון סדיר ומילואים לאור עקרון השוויון. זה נכון שאנחנו מבינים שאנחנו לא נגיע כאן לעקרון שוויון מלא אבל עקרון השוויון לא צריך להופיע רק כצמצום אלא לאור עקרון השוויון ועל רקע הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל. אני מדייקת שעקרון השוויון הוא גם קודם כול בין הציבור החרדי לבין האוכלוסיות המשרתות אבל הוא גם בין הציבור החרדי לבין עצמו. זאת משום שבאופן שבו החוק מנוסח כרגע כשלשר הביטחון יש סמכות רחבה לבדו ללא קריטריונים בחוק להחליט מיהם החרדים שיגויסו ומי לא, המשמעות היא העדר שוויון בין החרדים לבין עצמם - - -
דברי דובר/ת #58 | 164 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. הדברים שאתה אמרת על מחיקת תלמידי ישיבה בפעם הקודמת - - -
דברי דובר/ת #60 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שר הביטחון יגדיר מהי ישיבה ומי החרדים שיתגייסו ולמי יוצאו צווים. השאלה של ההכרעה הזו היא ההכרעה שניתנת רק לשר הביטחון. החוק מוכרח לכלול קריטריונים שוויוניים או לפחות שמצמצמים כאמור את אי השוויון שמכריעים מי אותם חרדים שיגויסו ומי הם אלה שלא. זאת בהנחה שהולכים פה על שיטת היעדים. אנחנו תומכים בחובת גיוס לכול. לגבי השאלה של המעמד - - -
דברי דובר/ת #62 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יקבע קריטריונים שמנחים את שר הביטחון איך להכריע. האם צריך להביא יעדים תוך שנה וחצי של 8,000. כאשר ליעדים האלה יש סלי ביטחון בתוך החוק כרגע כמו לא 10% של שירות אזרחי-ביטחוני ולא 25% שרק אחריהם מתחילות לחול הסנקציות והוועדה שיכולה לאפס וכולי. אבל עדיין איך שר הביטחון אמור להכריע מי כן ומי לא? על פי מה שמתחשק לו? על פי מה? החוק מוכרח כדי לייצר שוויון לקבוע קריטריונים שמייצרים דרך או שביל שלפיהם שר הביטחון צריך להתנהל. המטרה של הסדרת תורתו אומנותו. המטרה היא חשובה אבל היא לא חלק מהחוק הזה. סעיף המטרה של החוק צריך להיות גיוס חרדים לשירות ביטחון סדיר ומילואים לאור עקרון השוויון תוך מתן כלים נוספים וייחודיים להבטחת מטרה זו בהתאמה למגזר. במובן הזה אנחנו סבורים שגם נושא היכולת לקבוע מניעת הטבות וסנקציות כלכליות המתאימות צריך להיות המטרה משום שמדובר פה בדבר חריג ששנים רבות לא נעשה - - -
דברי דובר/ת #64 | 145 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מבינים שמדובר בצעד חריג, חדש ופורץ דרך. במשך שנים לא נעשה גיוס והכול היה וולונטרי. לא נעשה גיוס של ממש בכפייה בחובה על הציבור החרדי כמו על שאר האוכלוסיות. לכן ההסדרה הזו צריכה לתת גם את הכלים. ההבנה שבמטרה צריך לתת גם כלים ייחודיים. בעינינו החלק הזה הוא לא סעיף מטרה ויכול להיות שצריכים להיות סעיפים אחרים.
דברי דובר/ת #66 | 58 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מבינים שאנחנו מתנהלים בתוך מצב שהפרשנות שתכלית החוק צריכה לייצר ולדבר על המצב המורכב שבו אנחנו נמצאים ולתת לכלים לפרשנות של החוק לאורה. במצב המורכב כל כך מתן כלים ייחודיים להסדרה וצמצום של אי-שוויון או עקרון - - -
דברי דובר/ת #68 | 40 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מנסים להתנהל במחשבה קדימה לאן תלך הפרשנות. זה מביא אותי למשפט האחרון שהוא עניין הכול מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. אנחנו בעד להשאיר את ההתייחסות להכרה בחשיבות לימוד התורה אבל להגיד שהדבר הזה חל על שני עניינים. אחד מהם הוא קבוצת אותם מצטיינים שלפיכך החוק ייתן להם פטור בגיל מוקדם מגיוס כולל מימון לתקופה - - -
דברי דובר/ת #70 | 58 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
התפיסה שלנו היא חובת גיוס לכול למעט קבוצת המצטיינים שמקבלת פטור.
דברי דובר/ת #72 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
וגם עניין הדחייה של השירות - - -
דברי דובר/ת #76 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הכלי הפרשני - - -
דברי דובר/ת #80 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שחשוב לי להגיד שהכלי הפרשני של הכול לפי הכרה בלימוד התורה צריך לשרת את אותם מקומות שבהם צריכות להיות הנכונות לדחיית השירות עד גיל 20 כמו לדתיים והנכונות לפטור לעילויים. גם אם יחליטו משהו אחר שהוא לפי חשיבות לימוד התורה, צריך להיות מצוין מה לאור חשיבות לימוד התורה. האופן הזה שאפילו אם מורידים את המילה כול שזה מוצב כתכלית מרכזית לגיוס – זה לא חוק לימוד התורה שהוצע בהסכמים הקואליציוניים אלא פרק בתוך חוק שירות ביטחון.
דברי דובר/ת #82 | 77 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם נמצא בו כלי פרשני של הכול מתוך חשיבות לימוד התורה זה מייצר קשיים בהמשך. לכן אני מציעה להגיד מה לאור חשיבות לימוד התורה. בעיניי, יש דברים כאלה.
דברי דובר/ת #84 | 28 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לכן ניתנים דברים מסוימים. אם אנחנו כותבים באותו ערך כפי שהיועצת המשפטית אמרה ששלוש המטרות הן באותה ברמה אז אנחנו עלולים להסתבך פה עם כלי פרשני לכל סעיף וסעיף. כאשר תהיה דילמה בעתיד נניח לגבי השאלה האם הוועדה היכולה לאפס לחלוטין את היעדים בגלל ששלישה עובדת במשרד בבסיס שיש בו גם חרדים אז הכול יפורש לאור הדבר הזה. הרעיון הוא למנוע את זה.
דברי דובר/ת #87 | 63 מילים

פרוטוקול 503 — 2025-12-09 (11 דברי דובר/ת)

האתגר שאנחנו רואים, אדוני היושב ראש, בעניין של 10% לשירות אזרחי-ביטחוני הוא צמצום היעדים שאיננו מתמקד רק בסעיף הזה. כלומר אם אנחנו מדברים על סדר גודל של 5,400, 5,700 חיילים בשנה אחת, אם אנחנו מחלקים את היעדים בחוק של ה-8,160 לשנה וחצי, ואנחנו מורידים מזה 10%, ואנחנו מורידים את ה-25% של רשת הביטחון שרק אחריה מתחילות לחול סנקציות, כלומר אין מוטיבציה לעוד 25%, אנחנו נשארים עם מספר נמוך יותר. כאשר אנחנו מורידים את אותם אנשים שהם בוגרי החינוך החרדי, אבל קצת אחרי תחילת כיתה י' עזבו אותו ובעצם כבר אינם חרדים ביום גיוסם אנחנו מגיעים בשנה הזאת ל-1,700 בחורים שהם בוגרי החינוך החרדי שהם גם חרדים בעת גיוסם. 1,700 בחורים, לא 5,700 בחורים, ומתוך ה-1,700 האלה זה כולל את המבוגרים, זה כולל את אלה שאינם כשירים להיות לוחמים, ואפילו על המספר הזה יושבת ועדה שיכולה בלי קריטריונים ברורים שנמצאים בתוך החוק על הפרה שהיא מנוסחת בצורה מאוד מאוד כללית, יכולה לשנות את היעדים ואולי אפילו לאפס אותם. כלומר הפנייה היא כזאת, כיוון שיש בהצעת החוק הזאת כל כך הרבה אפשרויות מילוט מתוך היעדים אז זה יוצר עומס גדול יותר על כל אחת מן ההקלות הללו, כלומר ה-10% האלה אינם רק 10%, כמו שאמר קודם חבר הכנסת בוארון, אז מה אם זה רק 10%, 10% שמצטרפים ל-25%, ל-70%, לגילאים וכו', אנחנו עלולים להישאר ללא מספר משמעותי של בוגרי החינוך החרדי שהם עדיין חרדים שיבואו למלא את השורות שאתה, אדוני היושב ראש, הצהרת שאתה מחכה להם.
דברי דובר/ת #564 | 234 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש לנו 90% בגלל 10% שהולכים לשירות אזרחי-ביטחוני, כלומר הם לא באמת חיילים, הסנקציות על הישיבות מתחילות בשנתיים הראשונות רק אחרי 25% הפרה, אחר כך 20% שנתיים, אחר כך 10%. כלומר הסנקציות לא מתחילות - - -
דברי דובר/ת #567 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בשנתיים הראשונות הסנקציה המוסדית מתחילה רק ב-75%.
דברי דובר/ת #569 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ועל זה יושב האתגר של גיל ושל חרדיות.
דברי דובר/ת #573 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ביולי 2027 ואז יש עוד חודש לדווח לוועדה.
דברי דובר/ת #579 | 8 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יש כלילה של חרדים עם לא חרדים ביחד, זאת אומרת אנשים שכבר בעת גיוסם - - -
דברי דובר/ת #586 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
המספרים הם 69% מול 31% לגבי השנים 2013 עד 2022, מי חרדי בעת גיוסו ומי לא. זה קשור למיהו חרדי, שבטח נדבר כשנגיע לסעיף. יש פה הגדרה שלוקחת בחשבון גם את ה-69% שכבר לא היו חרדים בעת גיוסם, משום שהמדידה היא אחרי חודשיים של כיתה י'.
דברי דובר/ת #588 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנתיים שהם למעשה שנה וחודשיים כי המדידה היא בתחילת כיתה י', אחרי חודשיים.
דברי דובר/ת #590 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבחינה מיהו גם מזדהה כחרדי וגם בוגר החינוך החרדי לעומת מי בוגר החינוך אבל אינו מזדהה כחרדי, אנחנו מדברים על 31% מול 69% וזה בא לידי ביטוי גם בגיוס ליחידות שאינן חרדיות, יש מספר מאוד גבוה של מי שנספר כחרדי שמתגייס ליחידות שאינן חרדיות וגם זה מדד שניתן מולו לראות. רח"ט תומכ"א מן הסתם יכול לתת את הנתונים המדויקים, מדברים על כ-50%. זה אתגר נוסף. יש כמובן האתגר של הגיל והאתגר של הוועדה ויש את השאלה מתי מתחילות לחול הסנקציות המוסדיות.
דברי דובר/ת #592 | 87 מילים
◂ 783 הפסקות — לחצו להצגה
אני רק אגיד בקצרה שאני חושבת שיש מקום לבניית מסלולים בלי קשר להיספרות ביעדים, זאת אומרת צריך להבחין פה בין שאלת הספירה ביעדים, שבה ודאי שאי אפשר להכניס מסלולים מקוצרים, לבין עצם העניין לייצר מסלולים עבור נניח גילאי 23 פלוס לריקון הבריכה ואז יש עניין ביצירת, כמובן לפי צורכי צה"ל, מסלול שהוא ארוך דיו כדי לייצר חיילים שיכולים לסייע בכל מיני דברים. הקריטריון בעיניי הוא להחליף באנשי מילואים, אם יש תפקידים שיכולים להחליף אנשי מילואים שאפשר לייצר בנניח שישה חודשים, אני הייתי עושה אותם נניח לאנשים בני 23 פלוס ללא היספרות ביעדים.
דברי דובר/ת #1376 | 92 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל יש ריקון בריכה חד פעמי, לא לנצח.
דברי דובר/ת #1379 | 8 מילים

פרוטוקול 518 — 2025-12-23 (1 דברי דובר/ת)

סליחה, כבוד יושב-הראש, נתת לי.
דברי דובר/ת #2345 | 5 מילים

פרוטוקול 528 — 2026-01-04 (1 דברי דובר/ת)

אדוני יושב-הראש, אפשר לתת תשובות של נתונים לכמה מהשאלות שלנו?
דברי דובר/ת #1006 | 10 מילים

פרוטוקול 530 — 2026-01-04 (58 דברי דובר/ת)

תודה. אני רוצה להתחיל ולומר שאני מציגה - - -
דברי דובר/ת #455 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמוביל את המחקר בחברה האזרחית - - - כנציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמוביל את המחקר בחברה האזרחית בתחום הגיוס 20 שנה, ומלווה את הוועדה הזאת לאורך השנים בנושא הזה, נושא הגילוי הנאות ביני לבין קינלי עלה כאן ובוועדות אחרות בכנסת מספר פעמים, בין השאר בנוכחות חבר הכנסת אזולאי, שהלין על זה. הניסיון להסיט את הדיון מהנתונים לרמיזות אישיות הוא מיותר. המכון חוקר עובדות, מספרים והשלכות מדיניות שנכתבים על ידי אנשים מגוונים, ואת אלה אני מבקשת להביא הנה. אני אחלק את דבריי בין נתונים בתשובה על שאלות שעלו כאן, בין השאר מחברת הכנסת צרפתי-הרכבי ואחרים, לבין שאלה לייעוץ המשפטי. בנוגע לנתונים, רישיון נהיגה. ביקשתם נתונים על שאלת רישיון הנהיגה לפי גילים, נתוני למ"ס לגבי גברים חרדים מהשנים 2024-2023. בסך הכול לגברים חרדים יש רק ל-64% מהם רישיון נהיגה, לעומת 92% בשאר החברה היהודית.
דברי דובר/ת #458 | 137 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הגיל הממוצע.
דברי דובר/ת #460 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
כולנו יודעים שיש פער גדול בין חסידים לליטאים לספרדים. אתה הרי יודע את זה. הממוצע הוא ממוצע, הוא לא תואם את המשפחה שלו. הייתם יכולים למנות את יוסי שלי להיות הסטטיסטיקן הראשי.
דברי דובר/ת #465 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה. חבר הכנסת פרוש, ברשותך אני אמשיך.
דברי דובר/ת #467 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הלמ"ס הולך על - - - כיוון שבדרך כלל יש אלגוריתם, חלק גדול ממנו קשור ממנו, קשור לבוגרי החינוך החרדי. זה גם מה שכל כך מייצר פער בין המתגייסים שהם כאילו חרדים, אבל הם לא חרדים כי הם בוגרי החינוך החרדי. אנחנו יודעים שאין פה 100% אבל זה בדרך כלל הולך לכך שמונים את הקבוצה שהיא בוגרת, עם כמה אפשרויות לבדוק, וזה חלק מההצעות שגם בגיוס הנושא הזה ייבחן גם לפי אורחות חיים מאוחרים יותר, משפחה, אחים, ילדים, ולא רק לפי מה אתה עשית לפני שנים. אני אמשיך בנתונים. רק 64% מהגברים החרדים הם בעלי רישיונות נהיגה. בגיל 24 כבר 37%. כלומר, אנחנו כן רואים שהגיל הצעיר הוא הגיל העיקרי של רישיונות הנהיגה. המגמה היא שהגיל יורד.
דברי דובר/ת #471 | 117 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
המספר עולה של בעלי הרישיונות והגיל יורד. בעלות על דירות. המספר השכיח של חרדים זה גיל 23 לבעלות על דירה, לעומת 31 בשאר החברה היהודית. הממוצע הוא מעט גבוה יותר, אבל זה בגלל הטיה שיש לקנייה בגיל מאוחר. הגיל השכיח הוא גיל 23.5-23. יציאה מהארץ, על פי נתוני הלמ"ס, מחקר של גבריאל גורדון אצלנו, 48% מאלה שרשומים בישיבות בין הגילאים 18 עד 26 יוצאים מן הארץ בתקופת הישיבה שלהם. המספר החציוני הוא שלוש פעמים בין גיל 18 לגיל 26. אנחנו רואים אצל אלה שיעזבו את הישיבות אחרי גיל 26 מספרים גבוהים יותר. השאר מספר - - - לא, בסך הכול בין גיל 18 לגיל 26. לגבי כמה נשארים בישיבות, שאלה שמלווה כאן כבר תקופה. אם ה-100% נניח הוא בגיל 20, אנחנו רואים ירידה הדרגתית. לא ירידה שהיא בגיל 26 קו שבר, אלא ירידה הדרגתית. בגיל 21, 94% יישארו, 23 86%. בגיל 25 77%, בגיל 26 72%.
דברי דובר/ת #474 | 146 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בגיל 26, 72% מאלה שהיו שם בגיל 20 נשארים. אין לנו נתון על כמה אדם לומד. הנתון הוא מי רשום בנתוני הלמ"ס.
דברי דובר/ת #477 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רשומים, כן, מי שרשום.
דברי דובר/ת #479 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אפשר לשים משקל על - - -
דברי דובר/ת #482 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בגיל 30 כבר 59% וכולי, בגיל 67 אנחנו מדברים על 12% מאלה שהיו מה-100% של גיל 20.
דברי דובר/ת #485 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חדר המחקר של הלמ"ס מאפשר לקחת את הנתונים מכל החברה החרדית - - -
דברי דובר/ת #487 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנתונים בחדר הלמ"ס מגיעים ממשרד החינוך, מכל משרדי הממשלה.
דברי דובר/ת #489 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה מגיע ממשרד החינוך, זהה לחדר המחקר של הלמ"ס.
דברי דובר/ת #491 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לצערנו, משרד החינוך הפסיק לספור - - -
דברי דובר/ת #493 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל את הנתונים לוקחים באופן אנונימי. אנחנו מגיעים לחדר מחקר והמספרים אנונימיים.
דברי דובר/ת #495 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תכף אני אגיע לעובדים, אני מדברת על אנשים שלומדים בישיבות.
דברי דובר/ת #497 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מייד אגיע לעבודה. אני כרגע מדברת על כמה אנשים נשארים בישיבות. לאור השאלה, שאלת אם בגיל 26 יש חיתוך.
דברי דובר/ת #499 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין חיתוך, זה באופן הדרגתי יורד בצורה הדרגתית.
דברי דובר/ת #501 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ובגיל 26 שאלת, זה 72% עדיין לומדים.
דברי דובר/ת #503 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עבודה מדווחת. הצלבה של נתוני הביטוח הלאומי עם נתוני משרד החינוך מן הישיבות, שהם מגיעים לחדר מחקר של הלמ"ס, ואנחנו יכולים לראות אותם באופן אנונימי. נתונים נכונים לשנת 2022, שבה -כידוע- היה איסור לעבוד מתחת לגיל 22, אלא אם כן אתה - - - וגם אז, רק אם אתה נשוי.
דברי דובר/ת #505 | 50 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואז, אחרי גיל 22, בתנאי שאתה נשוי. בחודש ממוצע - - - אנחנו רואים פה - - - מאוד ממוצעים.
דברי דובר/ת #507 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לי נדמה שצריך את שניהם, 22 ונשוי, אבל זה ג1 שבוטל. על כל פנים, גם כאן אנחנו רואים הדרגה. בחודש ממוצע, 8% מבני ה-18 עובדים, מבני ה-20, 17%, מבני ה-22 כבר רבע, 24%, מבני ה-25 כבר שליש, 33%. אנחנו רואים לגבי גובה השכר שלהם בהנחת שכר מינימום - - - הנושאים שבהם הם עובדים זה חינוך, מכירות וטיפול ברכבים, אלה הנושאים העיקריים. ובהנחה של שכר מינימום, גיל 18 עד 20 מרוויחים 2,300-2,200 בחודש, שזה בהיקף של 40% משרה, גיל 23 מרוויחים בהיקף של 62% משרה, גיל 25 בהיקף של 72% משרה. לגבי המעונות, שאלת את ההיקף של חייבי הגיוס בתוך הסכום שמשולם למעונות. ב-2022 ההיקף היה 11% מבין זכאי המעונות. שוב, כיוון שגיל הנישואים הממוצע, חסידים זה נמוך יותר, הוא 23, וגיל הילד הראשון הממוצע לגבר חרדי זה 24 וחצי. אנחנו באופן טבעי, בגיל 26, אנחנו מדברים על 11% מתוך 70% מתוך החברה החרדית זכאים - - -
דברי דובר/ת #509 | 148 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מתוך הקבוצה הזאת, כמובן אחרי גיל הפטור,
דברי דובר/ת #511 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
11% זה לא המימוש, זה הזכאות לפי התנאים, כי ברגע שיש הכנסה, ברגע שנבדק ששני ההורים עובדים או לומדים, וישיבה נחשבת עבודה, וכמובן מצב כלכלי, אנחנו מדברים על אפשרות להיכנס לתוך הטווח. עוד נתון אחד אחרון בנושא של הפטור ושל מה שנאמר על מספר האנשים שלא מתגייסים מאוכלוסיות אחרות. הפעם האחרונה שהצבא נתן נתון רשמי, זה היה ב-2022, 88% מבוגרי הממלכתי מתגייסים, ו-9% מבוגרי - - -
דברי דובר/ת #513 | 67 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. בסך הכול - - - 88% מהאוכלוסיות המשרתות, גברים בלבד - - - קודם הסתובב פה רעיון לדבר גם על הנשים החרדיות, אני לא מדברת עליהן, אני מדברת על הגברים החרדים. 88% מהאוכלוסיות המשרתות, זה נתון, שמגיע גם מצה"ל בשנת 2022. וגם לפי הלמ"ס, אנחנו מדברים על 87.6% מהאוכלוסיות המשרתות, הגברים, לעומת 9% נתוני בוגרי החינוך החרדי, כולל אלה שאינם חרדים בעת גיוסם. נשמח שצה"ל ייתן נתונים עדכניים על השנים 2024 2025. בכל מקרה, צה"ל פרסם עכשיו, בסוף 2025, על כמעט 55,000 אנשים שהוחזרו מפטור. כן.
דברי דובר/ת #515 | 87 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה מדבר על פטור בזמן הגיוס או פטור במהלך הגיוס?
דברי דובר/ת #517 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כי זה בניכוי הפטור במהלך הגיוס, זה לא בניכוי אנשים שבמהלך - - -
דברי דובר/ת #519 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, זה כן מוציא. 88% זה אנשים שהתגייסו. זאת אומרת, מי שקיבל פטור לא התגייס. אם אדם אחרי חצי שנה למשל - - -
דברי דובר/ת #521 | 24 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא דיברתי על דרוזים עכשיו, דיברתי על בוגרי הממלכתי והממלכתי-דתי. ה-88% זה של הממלכתי, ובלמ"ס 87.6% - - -
דברי דובר/ת #525 | 20 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
אין בעיה, אני אעביר לך בהמשך.
דברי דובר/ת #542 | 6 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מהבוגרים, כן. בין 10% ל-12% זה כמעט מיצוי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על פטור רפואי, נפשי, אנשים שנמצאים בחוץ לארץ, אנשים שהצבא לא רוצה אותם, בגלל קשיי הסתגלות, עבריינים זה כמעט - - -
דברי דובר/ת #554 | 34 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה היה בעניין הנתונים. רציתם את החלק האובייקטיבי, עכשיו החלק הפחות אובייקטיבי.
דברי דובר/ת #557 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה לשאול שאלה את הייעוץ המשפטי. ההנחה שלנו, הדבר הזה דובר פה רבות, שכדי לכוון התנהגות של אנשים ולשנות אותה, נדרשות סנקציות או שלילת הטבות כבדות יותר, כאלה שלא קורות ממילא, כמו רישיון הנהיגה בישיבות הגדולות, שההיקף הכלכלי שלהן הוא גבוה, לא כמו נקודות מס, ביטוח לאומי ותחבורה ציבורית, ושהן לתקופה מספיק ארוכה לייצר שינוי התנהגות כשאפשר - - -
דברי דובר/ת #559 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברוב הישיבות הליטאיות.
דברי דובר/ת #561 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
במרבית הישיבות הליטאיות - - -
דברי דובר/ת #563 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בעיקר בישיבות הטובות, אין לדבר הזה שום - - -
דברי דובר/ת #565 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אם אפשר להציע פה הצעה, כיוון שהציבור החרדי הוא כל כך נפרד בקהילות שלו ובמאפיינים שלהם, אולי גם הסנקציות צריכות להיות שונות לגבי אחרים, כי גיל הנישואים, גיל הילדים, היציאה לעבודה כל כך שונים ומגוונים, שאם באמת, כמו שאומר פה חבר הכנסת אשר כל הזמן, "צריך להכיר את החברה", אולי גם הסנקציות צריכות להיות שונות בחברה - - -
דברי דובר/ת #568 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש בזה קושי משפטי, אם המטרה היא להניע אוכלוסיות, בוודאי שיש בזה היגיון. השאלה בבקשה לייעוץ המשפטי.
דברי דובר/ת #570 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי פה באמת שאלה שאני לא בטוחה לגביה. יש גם את העניין של להרחיב את המעגל של - - -
דברי דובר/ת #572 | 21 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
כן. ההמלצה שלנו, ויש לנו גם ניסוח שנשמח לתת לכם אחר כך - - -
דברי דובר/ת #576 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דבר אחד משמעותי הוא בשאלה אם מוחזרות הטבות לפני שהוכחה עמידה ביעדים. זאת אומרת, השאלה של כיוון התנהגות, שכבר התחיל במידה מסוימת בתקופה של השנתיים האחרונות, ברגע שמחזירים חלק מן ההטבות וממתינים לעתיד לעוד שנה וחצי, אחר כך נראה מה יקרה, תהיה בחינה של - - - כבר אנחנו יודעים שהדבר הזה הוא בעייתי בכיוון התנהגות. אחר כך, מה הזהות של הסנקציות? נושאים של דיור, של מעונות, של ארנונה, בוודאי מכוונים התנהגות יותר מאשר רישיון נהיגה עד גיל 23.
דברי דובר/ת #578 | 79 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מסכימה איתך שמי שפשע פה זה לא החרדים, אלא המדינה. המדינה היא זאת שאפשרה את הסיטואציה, היא זאת שעוזבת את הילדים בגיל שלוש בבית הספר ועוזבת אותם בלי ליבה, ואחרי זה באה אליהם אחר כך. זה נכון, המדינה היא זאת שפשעה לעתיד של כולנו, והמדינה היא זאת שצריכה לשלם.
דברי דובר/ת #580 | 50 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
וגם אמרתי איפה אני עוברת - - -
דברי דובר/ת #585 | 8 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לשאול. בסעיף 26טז1, ההתחלה אומרת כך, "על תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר או שלא קיבל פטור" וכולי. אני מנסה להבין, יש לנו הרי שני צווים. יש צו התייצבות ורישום, שכמו שאומר הצבא, בגיל 16 וחצי כבר כולם מקבלים היום, ויש צו שהוא צו גיוס עם תאריך. לכאורה, מה שאומר סעיף שלנו הוא שהסנקציות יחולו על מי שקיבל צו לשירות סדיר, לא להתייצבות ורישום. היכן הערבות והאם כולם יקבלו צווים לשירות סדיר עם תאריך והם יחויבו בסנקציות האלה, או שכולם יקבלו רק את הצו להתייצבות ורישום, וזו החלטתו של שר הביטחון עם הצבא אם לשלוח צווים? מהניסיון שלנו בשנים האחרונות, אנחנו יודעים שהצבא בחר, שר הביטחון, בחרו הפוקד שלא לשלוח צווים, אפילו לא להוציא את צו הפוקד הכללי לאורך תקופה ארוכה. זאת אומרת, אני לא הצלחתי להבין את הסוגיה הזו עד הסוף, האם יש פה חשש שהצבא, או משרד הביטחון, לא יוציא צווי גיוס לשירות סדיר והקבוצה שעליה חלו הסנקציות עלולה להיות קבוצה ריקה?
דברי דובר/ת #594 | 158 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל הסנקציות של הסעיף הזה לא קשורות רק למסלול שאתה מדבר עליו.
דברי דובר/ת #597 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה מדבר על הכללים שנמצאים בחוק שיפוט צבאי ובחוק שיפוט - - -
דברי דובר/ת #599 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני שואלת האם הסנקציות שבסעיף שנדון היום - - -
דברי דובר/ת #601 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר.
דברי דובר/ת #603 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
האם אתה בהכרח מוציא צו לשירות סדיר לכל אותם משתמטים, נניח אלה שהתייצבו להתייצבות ורישום, ואחר כך לא המשיכו את המסלול, האם הם בהכרח יקבלו את צו ההתייצבות לשירות סדיר, ויחולו עליהם סנקציות?
דברי דובר/ת #606 | 33 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
כן. כלומר יפעיל את הסנקציות האלה. אבל כן, האם יקבלו?
דברי דובר/ת #612 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אם הוא קיבל דיחוי, הסנקציות פועלות.
דברי דובר/ת #615 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אבל דחיית השירות היא צו התייצבות ורישום. פה כתוב צו לשירות סדיר.
דברי דובר/ת #620 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כלומר צריך לתקן את זה אחורה לצו התייצבות ורישום?
דברי דובר/ת #622 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כלומר, הסנקציות על צו התייצבות ורישום ולא על צו לשירות סדיר.
דברי דובר/ת #624 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, מי שקיבל דח"ש.
דברי דובר/ת #626 | 4 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
אני מבינה נכון שאת מסכימה איתי שניתן לפרש את זה אחרת ושזה דורש תיקון?
דברי דובר/ת #642 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תודה.
דברי דובר/ת #644 | 1 מילים

פרוטוקול 555 — 2026-01-27 (11 דברי דובר/ת)

גילוי נאות, אני נשואה לחבר כנסת באופוזיציה ואמא לשני לוחמים בצה"ל. אני רציתי להגיד תודה לשני הנציגים של המשפחות השכולות שישבו לימיני, שאחד מהם אני גם מכירה, הם כבר הלכו, אבל בכל זאת רציתי להגיד להם תודה, הפתיחה הזאת של הישיבה היא מאוד משמעותית בתזכורת למה אנחנו כאן. אני רוצה להתייחס לשלושה סעיפים. סעיף 26יז. הסעיף מתחיל בבדיקת עמידה ואי עמידה ביעדים בסטנדרט של 95% במקום 100%, כלומר הוא בעצם מעמיד את היעד על 5%. לו זה היה העניין היחיד שבו היה פגיעה ביעדים, אז ניחא, 5% זה לא כל כך הרבה והכמעט היה יכול - - -
דברי דובר/ת #652 | 98 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
העניין שזה 95% ולא 100%, לו זה היה עומד לעצמו - - -
דברי דובר/ת #654 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היה אפשר לקבל את הדבר הזה. המורכבות שזה מצטרף לסדרה של פעולות שמרוקנת את היעדים מתוכנם.
דברי דובר/ת #656 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בוודאי שאני מדברת לדעתי. אני מקווה שגם אתה אומר לדעתך.
דברי דובר/ת #658 | 10 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
שיטת היעדים היא ממילא שיטה שכבר יש בה פשרה קשה אל מול חובת הגיוס הכוללת ומכסות פטור. כאשר על גבי הדבר הזה יש סדרה של החלשות של היעדים מתוכנם שבאות לידי ביטוי גם בוועדה שיכולה ללא מנגנון והכוונה לאפס את היעדים, גם בהנמכה ל-25% ואחר כך ל-20% ול-10% בסנקציה המלאה על המוסדות, על תקציב הישיבות, על הסנקציה המוסדית. לדבר הזה מצטרף ה-5% ומחליש עוד יותר. בנוסף החוק קובע כאילו סנקציה על אי עמידה, שר הביטחון בעצם בוחן מחדש, אבל בחינה מחדש לא יכולה להיחשף כסנקציה, זאת אומרת יש לו ועדה ואז הוא קובע כלים ותמריצים. החוק עצמו משתמש בביטוי שלילת הטבות, כאשר הוא מדבר נכון יותר שגם במקום תמריצים הביטוי יהיה שלשר הביטחון יש פה סמכות לשלילת הטבות, המסלול שבו יש שלילת הטבות ואסקלציה מדי שנה של אי עמידה ביעדים, נכון להשתמש באותה שפה כדי שזה לא יתפרש כהפסקה או כירידה. כלומר שר הביטחון יכול להגביר את שלילת ההטבות, הוא לא יכול להפחית. לגבי סעיף יז1, לכאורה סעיף מיותר. הסעיף הזה אומר שאם לא אושרה הצעת התיקון שהשר מבקש הוא יקבע כלים ותמריצים, אבל אם הוא רצה תיקון שלא בחקיקה הרי יש לו אפשרות לתקנות. מצד שני אם הוא רצה חקיקה והוא לא הצליח, אז עוד פעם יש לו כלים ותמריצים. אז ממה נפשך? אם הוא יכול היה לעשות את זה בתקנות הוא לא צריך שינוי חקיקה, אם הוא צריך שינוי חקיקה זה לא יעזור לו, אז הסעיף הזה מיותר, הוא בעצם לא קובע שום דבר. דבר שלישי לגבי הסעיף הזה, שההמתנה של שלוש השנים שהייתה ב-26יז נראית מוגזמת. מדוע צריך שר הביטחון להמתין שלוש שנים? צריך מהרגע הראשון למנות את הוועדה המלווה או שאחת הוועדות האחרות שהוקמו בחוק תקבל גם את הסמכויות האלה ויהיה ליווי ובדיקה של העמידה כך שבסוף כל שנה אפשר יהיה לבחון ולהגיד מה צריך לעשות. לגבי סעיף 10. שוב, לכאורה סעיף מיותר. אם יש עמידה ביעדים, עם ההקלות האלה של ארבע מתוך שש ורק 95% אז שר הביטחון יאריך, אבל החוק לא בטל. גם אם יש עמידה ביעדים וגם אם אין עמידה ביעדים החוק לכאורה ממשיך, אין שום סעיף שמבטל אותו ולכן אין צורך שהוא יאריך. החוק הזה נמשך, נראה לי נכון יותר שצריך יהיה לבטל אותו כמו שהיה בחוק הקודם שאחרי שלוש שנים של אי פעולה של החוק הוא צריך להתבטל, אבל בכל המקרה הזה לכאורה לא אומר דבר.
דברי דובר/ת #669 | 375 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ב-26 זה אם לא עומדים וב-10 זה - - -
דברי דובר/ת #671 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא בטל, אז בשביל מה להגיד שהוא צריך להאריך? בחוק אין שום סעיף שאומר שזה יתבטל אם עמדו או לא עמדו ביעדים. לכן אפשר להגיד ועדיף להגיד שהחוק יבוטל ואז באמת יש מקום לסעיף 10 אם השאלה באיזה אופן שר הביטחון יכול להאריך אותו. אבל כל עוד הוא לא בוטל למה להאריך אותו?
דברי דובר/ת #673 | 54 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כרגע הסעיף לא מבוטל בשום מקרה.
דברי דובר/ת #675 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, מה פתאום? זה רק אם לא עמדו. מה שהיה בקודם זה שרק במידה שלא עמדו ביעדים אז אחרי שלוש שנים זה פוקע, זה אמור לשמש עוד תמריץ בעמידה ביעדים. אבל בחוק הזה זה לא קיים.
דברי דובר/ת #677 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
26כח, חובות הדיווח לוועדה מדי פעם, חלק זה אחת לשנה, אחרי זה יש אחת לשלושה חודשים. הדיווח על מספרי המתייצבים ודחויי השירות. הקשר בין המתייצבים לבין דחויי השירות שמתבקש פה בדיווח צריך להיות גם בכללים האחרים של החוק, זאת אומרת ההצעה שלנו היא ללא התייצבות לא צריך להיות סמכות לשר הביטחון לאשר דחיות שירות. כלומר המשמעות של הדיווח של התייצבות ושל דחיות שירות צריך להיות מחובר. ככל שיש עמידה גבוהה יותר ביעדים לשר הביטחון יש סמכות לאשר דחיות. אפשר לקבוע שזה אחת לרבעון, שזה אחת לחצי שנה, אחת לשנה בודקים את הדבר הזה, אבל הסמכות של שר הביטחון לקבוע דחיות שירות צריכה להיות קשורה במידת המתגייסים. אנחנו מציעים להוסיף פה עוד שתי חובות דיווח. אחת היא על נושא אמצעי הפיקוח והאכיפה שננקטו במשרד הביטחון ובמשרדים אחרים שמעניקים תמיכות והטבות לצעירים החרדים חייבי הגיוס. כלומר מכמה אנשים נשללו מעונות, מכמה אנשים נשללו מכרזי דיור, מכמה אנשים נשללו רישיונות נהיגה וכו' וכו'. דבר נוסף, להוסיף דיווח על מידת ההשפעה של הגיוס או אי הגיוס, העמידה או אי העמידה ביעדים, על יתר המשרתים. היבט אחד זה ימי המילואים, גברו או פחתו, נושא הנשים, הסעיף שנמחק מהנוסח הכחול, נושא של מוטיבציה לשירות והשפעה עליה כתוצאה מהחרדים הכן מתגייסים או הלא מתגייסים. סעיף אחרון, 49ח, בסעיף קטן (5) נדרש דיווח על צווי הגיוס שיצאו, אני רוצה לשאול באיזה צווי גיוס מדובר, האם מדובר על הצו להתייצבות ורישום או על צו הגיוס עם תאריך גיוס. אני אומרת את זה משום שבחוק יש בלבול בין הדברים. בחוק אין חובה לשר הביטחון להוציא צווי גיוס, יש רק להתייצבות ורישום. זה דבר שצריך לטפל בו. לכאורה השר יכול לא להוציא, והסנקציות תקפות כרגע רק על מי שקיבל צו גיוס לשירות סדיר ולא על מי שקיבל התייצבות ורישום. זאת אומרת אם השר לא מוציא צווי גיוס הסנקציות לא חלות על אף אחד. לכן פה צריך לבדוק על איזה צווי גיוס ולוודא שהדיווח צריך להיות גם על אלה וגם על אלה וצריך לחבר את הדיווח הזה לחובה. הערה שנייה על הסעיף הזה, שאני מציעה שהדיווח על המתגייסים, צריך לדווח על המתגייסים בוגרי מוסדות החינוך, יהיה גם דיווח כמה מהם מגדירים עצמם חרדים. עד כאן לסעיפים ואני רוצה לסיים בעוד משפט אחד שקשור למה שנאמר כאן היום וגם נאמר בעבר על מחקר שנעשה ב-2013 של ה-INSS והמכון לדמוקרטיה ודיבר לכאורה בשאלה של אפליית נשים אל מול גיוס חרדים ואמר שאחת ההמלצות שם הייתה שבמקרה של פער צריך להתחשב יותר בשאלת קידום הנשים. מדובר במחקר שנעשה בקבוצת מחקר חיצונית למכון על ידי חוקרת שלא עבדה מעולם במכון, אבל זה נכון שהמכון היה שותף לזה. אף אחד מאיתנו לא הכיר את זה, כשזה הוזכר הלכנו לבדוק על מה מדובר, המכון גם אז לא תמך בדבר הזה, אבל היום הוא לא היה מוציא את זה. יצאו מאז 2013 סדרה של 45 פחות או יותר מסמכים על גיוס חרדים, בכולם העמדה היא הפוכה. זה לא אומר שאין לנו קווים אדומים באיך ייראה הצבא בעתיד, אבל עמדת המכון היא שעל מנת לגייס חרדים צריך לעשות פשרות בערכים אחרים ולמצוא איזון אחר. אנחנו עדיין מעוניינים, כמו בדיווח פה, שיהיה דיווח על קידום נשים ושיהיה מעקב אחרי הדבר הזה ושיהיה איזון ושיוצא צבא אישה, כמו שנאמר, לא תיפגע באפשרויות הקידום, אבל אנחנו מבינים שצריך לייצר חלקים כאלה בצבא וחלקים כאלה בצבא ומזה, מאז 2014 לפחות, ועדת פלסנר, כל המסמכים שנכתבו לאורך הדרך, עמדת המכון היא אחרת.
דברי דובר/ת #679 | 537 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא סקר, זה היה איזה קבוצת עבודה שעשתה אותה פרילנסרית שהייתה קשורה למכון.
דברי דובר/ת #681 | 14 מילים